כל יום-יומיים עמית לוקח בקבוק מים חדש לגן. על הבקבוק נהוג לרשום את שם הילד, אבל אנחנו מוסיפים עוד משהו - ציור קטן. בכל פעם זה ציור אחר, משהו פשוט, משהו שצץ לנו בראש באותו הרגע.
 |
| מימין לשמאל: רומבה, עץ, כדורגל ואג, האריה ששאג |
התחלנו עם זה סתם ככה יום אחד, וראינו שעמית מאד מתלהב. מאוחר יותר קראתי איפשהו מאמר של פסיכולוג ילדים, שסיפר שעל מנת להקל על הפרידה ועל געגועים של ילד שהולך לגן, אפשר לתת לו פתק קטן, ציור או חותמת דיו על היד, כדי שירגיש שחלק מהבית ומהמשפחה תמיד נמצא איתו. עמית כבר גדל ואין לנו בעיות פרידה, אבל אני רוצה לחשוב שציור קטן על הבקבוק מזכיר לו שאנחנו חושבים עליו גם כשאנחנו לא לידו.
